זה התחיל כמו כל יום שני טיפוסי. אריאל, מנהל IT עם שלושה מוניטורים, שני קפה שחור ונשמה שמאיימת להישרף, בדיוק חזר הביתה ב-2:47 בלילה אחרי פרויקט מיגרציה מוצלח-למחצה.
הוא חלץ נעליים, התנגש בכיסא, קילל את סיסמת ה-VPN, וצנח למיטה.
ואז – דפיקה בדלת.
“מי זה עכשיו? בשעה כזו?”
הוא פתח, בעין אחת עצומה. עמד שם מישהו בחולצה כתומה זרחנית שעליה כתוב “אגף פריסות Azure במגזר הגלקטי הדרומי.”
“סליחה על השעה,” אמר הזר בקור רוח, “אבל באנו להרוס לך את הדאטה סנטר.”
“מה?! למה?!”
“תכננו כביש גישה בין-פלנטרי לענן. זה עובר בדיוק דרך השרתים שלך בראק 17.”
“לא קיבלתי על זה שום מייל!”
“הודענו. נשלח עם Exchange בגרסה היברידית, אולי זה נפל לספאם. תבדוק גם ב־Message Trace.”
“תנו לי לפחות לגבות!”
“יש לך 42 שניות,” אמר הזר, והושיט לו מגבת עם הלוגו של מיקרוסופט.
⸻
מוסר השכל: לעולם אל תסמוך על תשתית מקומית ביקום שבו הווגונים מנהלים את התמיכה הטכנית. ותמיד – אבל תמיד – תשמור עותק עדכני של המדריך, ואת המגבת שלך.
פרק 2 יעלה בקרוב..