דילוג לתוכן

ניתוק גישות של עובד שעזב: מה נשאר פתוח אחרי שמבטלים את הרישיון

עובדת מצוות המכירות מסיימת ביום חמישי. ביום ראשון בבוקר מבטלים לה את הרישיון ב-Microsoft 365, מסמנים וי בטבלה וממשיכים הלאה. שבועיים אחר כך מתברר שהחשבון שלה במערכת ה-CRM עדיין פעיל, שהמכשיר הפרטי שלה לא התנתק מהתיקייה המשותפת באותו רגע, ושאפליקציה חיצונית שהיא אישרה פעם עדיין מופיעה ברשימת האפליקציות המחוברות של הארגון.

אף אחד מהשלושה האלה הוא לא תקלה. ביטול רישיון הוא בעיקרו פעולה חשבונאית: הוא מפסיק לשלם על השירות ומנתק את הגישה אליו. הוא לא תהליך סיום עבודה. ניתוק גישות של עובד שעזב מורכב מכמה פעולות נפרדות, בסדר מסוים, ורוב העסקים מבצעים מתוכן רק את הראשונה.

מה ביטול רישיון עושה, ומה הוא לא עושה

כשמבטלים רישיון, החשבון מאבד את הגישה לשירותים שהרישיון מממן: דואר, Teams, האחסון האישי. זה אמיתי, וזה מספיק כדי שהעובד לא ייכנס לתיבה שלו מהבוקר שאחרי. אבל שלושה דברים לא קורים מעצמם:

  • החשבון עצמו ממשיך להתקיים. חשבון בלי רישיון הוא עדיין זהות קיימת בארגון, עם סיסמה, עם חברות בקבוצות ועם הרשאות שהוצמדו לו בעבר.
  • גישה שכבר פתוחה לא נסגרת בהכרח באותו רגע. חסימת כניסה מונעת התחברות חדשה. היא לא זהה לביטול יזום של ההפעלות שכבר קיימות על מכשירים מחוברים.
  • כל מה שמחוץ ל-Microsoft 365 לא יודע שמשהו קרה. אם מערכת הנהלת החשבונות, ה-CRM או כלי ניהול המשימות לא מחוברים להזדהות של 365, החשבון שם נשאר פעיל עד שמישהו סוגר אותו ידנית.

ויש נקודה רביעית, שנוטה להתגלות באיחור: המידע. הרגע שבו מוחקים חשבון הוא הרגע שבו מתחיל להיספר חלון הזמן לשחזור, והחלון הזה שונה מרכיב לרכיב. כתבנו בפירוט מה בדיוק קורה לדואר ברגע ביטול הרישיון בפוסט על תיבת הדואר של העובד שעזב, וכדאי לקרוא אותו לפני שמוחקים משהו, לא אחרי.

שבעה מקומות שבהם הגישה נשארת פתוחה

רכיב מה נשאר פתוח מה עושים בפועל
הפעלות ומכשירים מחוברים גישה שהונפקה למכשיר לפני החסימה ביטול הפעלות יזום בחשבון, בנוסף לחסימת כניסה ולאיפוס סיסמה
אפליקציות שהעובד אישר הרשאה שניתנה לאפליקציה חיצונית, שאינה תלויה ברישיון מעבר על רשימת האפליקציות המחוברות והסרת מה שלא מזוהה
כללי העברה אוטומטית בתיבה כלל שממשיך להעביר דואר ליעד חיצוני בדיקה והסרה לפני שנוגעים בתיבה
מערכות SaaS שמחוץ ל-365 חשבון CRM, הנהלת חשבונות או ניהול משימות עם סיסמה עצמאית רשימת מערכות מעודכנת, וסגירה אחת-אחת מולה
גישה מרחוק ו-VPN פרופיל חיבור שנשאר מוגדר על מכשיר פרטי ביטול המשתמש בשרת הגישה, והחלפת מפתח או סיסמה משותפת
חשבונות וסיסמאות משותפים סיסמה של ספק, ראוטר או חשבון מנהל שהעובד הכיר החלפה. כאן אין ניתוק, יש רק החלפה
קישורי שיתוף שהעובד יצר קישור שעובד לכל מי שמחזיק בו, גם בלי חשבון בארגון סקירת השיתופים שיצאו מהחשבון והגבלתם

שתי שורות בטבלה שוות פוסט לעצמן, וכבר יש להן אחד: הרשאות אפליקציות ב-Microsoft 365 מסביר איך אפליקציה מקבלת גישה לתיבה בלי סיסמה, ושיתוף חיצוני ב-Microsoft 365 מסביר למה קישור שיתוף הוא דלת נפרדת מהחשבון שיצר אותו.

הסדר שבו עושים את זה

הסדר חשוב, כי כמה מהפעולות מוחקות את המידע שדרוש לפעולות שאחריהן. התהליך שאנחנו עובדים לפיו:

  1. לפני היום האחרון, להכין רשימה. לאילו מערכות יש לעובד חשבון, אילו תיקיות משותפות הוא הבעלים שלהן, איזה ציוד ומכשירים בידיו. זו גם ההזדמנות היחידה לשאול אותו.
  2. ביום האחרון, לסגור את הזהות. חסימת כניסה, איפוס סיסמה, וביטול יזום של ההפעלות הקיימות. שלושת אלה יחד, לא אחד מהם.
  3. לבדוק מה הוגדר בתיבה. כללי העברה, הרשאות גישה שניתנו לאחרים, אפליקציות מחוברות. אחרי מחיקת התיבה כבר אין מה לבדוק.
  4. לשמר את המידע. לפני ביטול הרישיון, לוודא שהדואר, הקבצים והתכתובות קיימים במקום שלא תלוי בחשבון הזה.
  5. להעביר בעלות. תיקיות, קבוצות ומשימות שהעובד היה הבעלים היחיד שלהן, להעביר לבעלים חי.
  6. לסגור את המערכות החיצוניות. לפי הרשימה משלב 1, מול כל ספק בנפרד.
  7. רק אז לבטל את הרישיון, ולתעד מה נעשה ומתי.

שלב נוסף שכדאי להוסיף שבוע אחרי: בדיקה שלא נכנס דואר חדש לתיבה, ושלא נותרו כללי העברה פעילים. העברת מיילים אוטומטית שלא אתם הגדרתם היא סימן שכדאי להכיר בכל מקרה, לא רק בסיום עבודה.

לפני שמוחקים: מה חייב להיות קיים בעותק נפרד

שלב 4 הוא זה שהופך את כל התהליך להפיך. הבקשה שחוזרת הרבה אחרי סיום עבודה היא לא תחזירו את החשבון, אלא צריך את הגרסה של הקובץ שהיא עבדה עליו, מלפני שלושה חודשים. אם העותק היחיד נשען על חלון השחזור המובנה של Microsoft 365, התשובה תלויה באיזה רכיב מדובר ובכמה זמן עבר, ושחזור קובץ שנמחק ב-Microsoft 365 מראה כמה החלונות האלה שונים זה מזה בפועל.

המשמעות המעשית: סיום עבודה הוא לא רק רשימת ניתוקים. הוא גם נקודה שבה כדאי לדעת מה מגובה, לכמה זמן אחורה, ומי יכול להגיע לזה בלי החשבון שנמחק.

שאלות שחוזרות

האם מספיק לאפס סיסמה?

לא. איפוס סיסמה מונע התחברות חדשה, אבל מכשיר שכבר מחובר מחזיק גישה שהונפקה לו קודם. לכן איפוס סיסמה, חסימת כניסה וביטול ההפעלות הקיימות הם שלוש פעולות, ועושים את שלושתן.

כמה זמן להשאיר את החשבון קיים?

אין מספר אחד. הכלל המעשי: כל עוד אין עותק נפרד ובדוק של המידע, ואין בעלים חי לתיקיות ולקבוצות של העובד, אל תמחקו. חשבון חסום הוא מצב בטוח; חשבון מחוק הוא מצב סופי.

מה עם מכשיר פרטי שהעובד השתמש בו לעבודה?

זו השורה שהכי קשה לסגור בדיעבד, ולכן היא שייכת למדיניות ולא לתהליך הפרידה. אם עבודה ממכשירים פרטיים מותרת, צריך שתהיה דרך לנתק את הגישה הארגונית מהמכשיר בלי להסתמך על שיתוף פעולה של העובד.

מי אמור להחזיק את הרשימה הזאת?

מישהו אחד, בכתב, לא בראש. ברוב העסקים הקטנים זה מסמך אחד עם שתי רשימות: מערכות ומי מנהל אותן, ושלבי הסיום. זה גם מה שנדרש להציג כשבודקים תהליכים מול תקן או מול דרישת רגולציה.

איך מתחילים

אם בשנה האחרונה עזבו אצלכם עובדים ואין לכם מסמך שאומר מה נסגר להם, נקודת ההתחלה הסבירה היא השוואה אחת: רשימת העובדים שעזבו מול רשימת החשבונות הקיימים, ב-365 ובכל מערכת חיצונית. ברוב המקרים הפער שמתגלה שם קטן ממה שחוששים ממנו, וגדול מאפס.

ב-M-Challenge אנחנו בונים את התהליך הזה כחלק מאבטחת מידע וסייבר לעסקים: תהליך כתוב עם רשימת מערכות, סדר פעולות ותיעוד. אם אתם רוצים לעבור על זה מול המצב אצלכם, דברו איתנו.

אריאל מרום, מייסד ומנכ״ל M-Challenge ומוביל פיתוח MCS – Managed Cyber Security. פעיל בתחום המחשוב, הענן ואבטחת המידע מאז 2007.