ברוב העסקים שאנחנו מלווים, ההחלטה להיכנס ל-ISO 27001 לא נולדה בחדר ההנהלה. היא הגיעה מבחוץ: לקוח גדול שלח שאלון אבטחת ספקים עם שורה שאומרת ״האם אתם מוסמכים לתקן?״, מכרז שבו התעודה היא תנאי סף, או שותף בחו״ל שלא מוכן להעביר מידע בלי לראות אותה. בנקודה הזאת יש בדרך כלל תאריך יעד, ואף אחד בעסק לא יודע מה בדיוק נדרש כדי להגיע אליו.
על הקשר בין התקן לבין תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות כתבנו בנפרד, במאמר מתקן ISO 27001 ועד תיקון 13. כאן נתמקד בפרויקט עצמו: מה בונים, באיזה סדר, ואיפה הוא נתקע.
מה התקן דורש בפועל
ISO/IEC 27001 הוא תקן למערכת ניהול אבטחת מידע, ISMS. המילה החשובה היא ״ניהול״. התקן לא אומר איזה Firewall לקנות. הוא דורש שהעסק יגדיר מה הוא מגן עליו, יעריך סיכונים, יחליט איך מטפלים בכל סיכון, ויוכיח שהוא בודק את עצמו לאורך זמן.
בגרסת 2022, שהיא הגרסה הרלוונטית היום, יש שני חלקים. סעיפים 4 עד 10 הם דרישות חובה למערכת הניהול עצמה: הקשר הארגון, מעורבות הנהלה, תכנון, תמיכה, תפעול, הערכת ביצועים ושיפור. נספח A מכיל 93 בקרות בארבע קבוצות: ארגוניות, אנשים, פיזיות וטכנולוגיות. לא כל הבקרות חלות על כל עסק, ובשביל זה קיים מסמך שנקרא הצהרת ישימות (Statement of Applicability): לכל בקרה כותבים אם היא רלוונטית ולמה.
השלבים, לפי הסדר שבו אנחנו עובדים
- הגדרת היקף. מה נכנס לתעודה: כל העסק, מחלקה אחת, שירות מסוים. היקף רחב מדי מאריך את הפרויקט, היקף צר מדי לא יעבור מול הלקוח שביקש את התעודה. כדאי לשאול אותו מראש מה הוא מצפה לראות.
- הערכת סיכונים. אילו נכסי מידע יש, מה יכול לקרות להם, ומה ההשלכה. זה הלב של התקן, וכל מה שבא אחריו נגזר ממנו.
- תוכנית טיפול בסיכונים והצהרת ישימות. לכל סיכון מחליטים: מפחיתים, מעבירים, נמנעים או מקבלים. ההחלטות האלה קובעות אילו בקרות מנספח A נכנסות.
- מדיניות ונהלים. רק מה שהעסק באמת עובד לפיו. נוהל שמועתק מתבנית ואף אחד לא מכיר אותו ייתפס במבדק בשאלה הראשונה לעובד.
- יישום ואיסוף ראיות. הרשאות, גיבויים, ניטור, ניהול ספקים, הדרכת עובדים. לכל אחד צריך להיות תיעוד שמראה שזה קורה בפועל ולא רק כתוב.
- מבדק פנימי וסקר הנהלה. שני אלה הם דרישות חובה, וצריך שיתקיימו לפני מבדק ההסמכה. הם גם המקום שבו מגלים את הפערים כשעוד יש זמן לסגור אותם.
- מבדק הסמכה. הוא נעשה בשני שלבים בידי גוף מאשר. בשלב הראשון בודקים את המסמכים ואת המוכנות, בשלב השני בודקים שהמערכת באמת פועלת. התעודה תקפה לשלוש שנים, עם מבדקי מעקב שנתיים באמצע.
איפה פרויקטים נתקעים
הנקודה שבה רוב הפרויקטים נתקעים היא לא המסמכים. מסמכים אפשר לכתוב. הבעיה מתחילה כשהבודק שואל ״תראו לי איך אתם יודעים שזה קורה״. איך יודעים שהרשאות של עובד שעזב נסגרו? מי בודק את יומני ההתחברות? מתי בפעם האחרונה מישהו הסתכל על מה שפתוח לאינטרנט?
בגרסת 2022 נוספו בקרות שמחדדות בדיוק את השאלה הזאת, למשל 8.16 על פעולות ניטור ו-5.7 על מודיעין איומים, לצד 8.15 על תיעוד ויומנים. בעסק שעובד על Microsoft 365, חלק גדול מהראיות לבקרות כאלה יכול להגיע מניטור שוטף. אצלנו זה נעשה דרך ניטור האבטחה של MCS ל-Microsoft 365, שמייצר דוח שבועי על התחברויות חריגות, כללי העברה בדואר, הרשאות מנהל וחשיפות חיצוניות. הדוח לא מחליף את המערכת הניהולית, אבל הוא נותן לה ראיה מתועדת וחוזרת, שזה מה שבודק מחפש.
מה מלווה עושה, ומה לא
מלווה לא מעניק תעודה, ומי שמבטיח ״תעודה מובטחת״ מבטיח משהו שאינו בידיו. את ההסמכה נותן גוף מאשר בלתי תלוי. מה שאנחנו עושים בליווי הוא להוביל את העסק דרך השלבים: הגדרת היקף, הובלת הערכת הסיכונים יחד עם ההנהלה, כתיבת מסמכים שמתאימים לאיך שהעסק עובד, יישום הבקרות הטכניות יחד עם צוות ה-IT, הכנה למבדק ונוכחות בו.
היתרון בכך שאותו גוף מבין גם את התשתית הוא שהפער בין מה שכתוב בנוהל לבין מה שמוגדר בפועל במערכות נסגר כבר בזמן הכתיבה. ב-M-Challenge אנחנו עוסקים במחשוב, ענן ואבטחת מידע לעסקים מאז 2007, ולכן כשאנחנו כותבים שהרשאות נבדקות פעם ברבעון, אנחנו גם יודעים בדיוק איפה ב-Microsoft 365 בודקים אותן.
שאלות שחוזרות
כמה זמן לוקח להגיע להסמכה?
זה תלוי בהיקף ובנקודת הפתיחה, ולכן כל הערכה שנותנים לפני מיפוי היא ניחוש. מה שקובע את הקצב בדרך כלל הוא מהירות ההחלטות של ההנהלה, לא כמות המסמכים. צריך גם לקחת בחשבון שהמערכת צריכה לפעול זמן מה לפני המבדק, כדי שיהיו ראיות להראות.
האם ISO 27001 מכסה את הדרישות של תקנות הגנת הפרטיות?
יש חפיפה גדולה, אבל לא זהות. התקנות בישראל כוללות דרישות ספציפיות, למשל לגבי מאגרי מידע ורמות אבטחה, שצריך למפות בנפרד. בפרויקט שלנו אנחנו מסמנים את החפיפה כבר בהערכת הסיכונים, כדי לא לעשות את אותה עבודה פעמיים.
צריך למנות מנהל אבטחת מידע בשביל התקן?
התקן דורש שיוגדרו תפקידים ואחריות ושההנהלה תהיה מעורבת, לא תואר מסוים. בפועל מישהו צריך להחזיק את המערכת אחרי שהמבדק עבר, אחרת מבדק המעקב בשנה הבאה הופך לפרויקט חדש. בעסקים בינוניים זה הרבה פעמים מנהל אבטחת מידע במיקור חוץ, ועל התפקיד עצמו כתבנו במאמר מה עושה מנהל אבטחת מידע בעסק בינוני.
הצעד הראשון
לפני שמתחייבים ללוח זמנים מול לקוח, כדאי לדעת איפה אתם עומדים. אנחנו מתחילים בבדיקת פערים מול התקן, על המערכות עצמן, ויוצאים ממנה עם היקף מוצע ורשימת עבודה מתועדפת. פרטים על התחום כולו בעמוד אבטחת מידע וסייבר, ואפשר לפנות אלינו ישירות.
אריאל מרום, מייסד ומנכ״ל M-Challenge ומוביל פיתוח MCS – Managed Cyber Security. פעיל בתחום המחשוב, הענן ואבטחת המידע מאז 2007.